מטרתן של הסימניות היא לסמן מקום בספר בלי לגרום נזק לנייר ממנו עשוי הספר. במיוחד היה נכון הדבר לפני המצאת הדפוס, כשהספרים היו נדירים ויקרים. בימי הביינים שימשו סימניות עשויות רצועת קלף.
בשלהי המאה ה-19 צומצם ייצורן של סימניות המשי, והתרחב ייצורן של סימניות עשויות נייר או קרטון, זאת במקביל לגידול בתפוצת הספרים, כאמצעי פרסום לאירועים ולעסקים שונים. הסימניות יוצרו מפלסטיק, מזהב, מפנינים, משנהב ומתכות יקרות.
רצינו גם להכין סימניה ברמה מותאמת לילדים ולילדות.
גיל מתאים לעבודה
מגיל 5 -99
העבודה מתאימה לכמה רמות
ברמה הקלה משתמשים רק בהדבקה וברמה הקשה יותר אפשר להוסיף תפירה
גם בתפירה אפשר תך פשוט ואפשר תך שיניים.
להלן הדגמה של תך שיניים:
החומרים הדרושים לסימניה:
לבד בצבעים שונים
מחט וחוט תפירה או לחילופין דבק בדים (דבק סיליקון גם מתאים)
קצת אקרילן למילוי או צמר גפן
סרט תפירה
כפתורים וקישוטי תפירה
ביצוע העבודה:
שבלונה -הורידו את הגזרה
העתקה וגזירה
מורידים את הקובץ המצורף, מדפיסים וגוזרים את השבלונות.
מעתיקים את הבובה (שבלונה 1) פעמיים ללבד סגול .גוזרים .
מעתיקים את הסינר (שבלונה 2 ) פעם אחת ללבד צהוב . גוזרים סביב.
מעתיקים את הראש (שבלונה 3) ללבד צבע גוף. גוזרים סביב.
מעתיקים את השיער (שבלונה 4) ללבד כתום\חום גוזרים סביב.
הדבקה ותפירה
מתחילים בהדבקת השיער לראש, אח"כ את הראש מדביקים לסינר
אח"כ את הסינר מדביקים לגוף הבבושקה.(שבלונה 1)הראשון
את גוף הבבושקה השני (הכפול) תופרים גב אל גב הבבושקה המחוברת הנ"ל.
את התפירה מבצעים בחוט תפירה ומחט בתך שיניים (מתאים לגיל 7-8) או תך פשוט לילדים הקטנים(5-6) .
אפשר לבצע רק הדבקה.
להשאיר פתח לא סגור למילוי אקרילן .למלא ולסגור.
לצייר עיניים ואף במקום המתאים.
לגזור עיגול פעמיים משבלונה 5 לקצה הסימניה.
לתפור מסביב להשאיר פתח למלא באקרילן ולסגור פתח.
לחבר את הסרט מהבבושקה לקצה העיגול.
לתפור-להדביק כפתורים וקישוטים.
אולי יתחשק לכם לראות גם
-
שמלה בשעה
שמלה בשעה! מה צריך? תינוקת בת חצי שנה חולצה יפה שלנו שאינה בשימוש ארוע באותו…
-
התחפשנו לדוורים!
השנה החלטתי לחפש את 3 הקטנים שלי לדוורים מתוקים וכלך נושא המשלוח מנות להתאים אותו…
-
תחפושת גלידה
בני בן ה6 ביקש תחפושת גלידה... שברתי את הראש וחשבתי איך ליצור את הגביע האמת…
4 תגובות
מתוק מתוק
נראה קל וכיפי
ותוצאה מרהיבת עין וחמודה
תודה לאה
יאללה תנסי גם
איזה מגניב!
גם הרעיון, גם הביצוע!!!
נהניתי להיזכר בתך רקמה… מדגדג באצבעות 🙂
תודה אסתי
שמחה שאהבת