כורסה בפינת רחוב

יום אחד בנסיעה ברכב , מבחין בעלי , שלא כהרגלו, בכורסא בצבע כתום דוחה זרוקה בפינת הרחוב.

אני לא העליתי על דעתי לבקש ממנו להרים אותה למכונית, אבל הופתעתי כשהוא הציע את זה.

כמובן לא סרבתי לבקשה פתחתי את הבגז' ובעלי החמוד הרים את כל כובדה לתוך המכונית פנימה.

זה היה מרגש. בשבילי . ..

בבית בקושי יש מקום לעוד גרוטאה.. כל כך הרבה כסאות מחכים לי במרפסת… אבל כשיש מקום בלב אז …

דחסתי אותה לאמצע המרפסת בתקווה שהיום שאטפל בא יגיע מהר.

והיום הזה הגיע בערב בדיקת חמץ. כשסימנו לבדוק את החמץ. אמרתי אולי יש כאן חמץ שמתחבא.. בתוך הריפוד…

ואכן כך היה קרעתי עם הילדים את הריפוד וגילינו כמה חתיכות ביסלי שלמות…..

גילינו שם גם עוד כמה חפצים יקרי ערך…

הספה נותרה ערומה ומבוישת במשך כל חג הפסח + שבועיים העמוסים שאחריו..

עד שסוף סוף התפניתי.

בשלב ראשון הורדתי את הריפוד הישן שלה..

אחרכך זרקתי את הספוגים לפח. הם היו במצב…

ריפדתי מחדש בספוגים עבים ובספוגים דקים.

מצאתי בד בארון הבדים שלי שמצא חן בעיני בעלי . (בכ"ז הכרת הטוב מגיע לו…אה?)

היה קשה לרפד כי לא היה מספיק בד אז היתי צריכה למצוא נוסחא כדי להשתמש בבד בניצול מקסימלי וגם שהכורסא תראה טוב

לשם כך השתמשתי בנעצים. גם זה לא היה פשוט . אבל הסתדרתי.

את הרגליים צבעתי בפוליטורה שהיתה לי .

והנה היא לפניכם מככבת.