בס"ד
האומנית שהופכת ישן לחדש: "הילדים שלי מביאים לי גרוטאות ואני הופכת אותן לרהיטים"
רותי היאט מצליחה להפוך שידות שבורות לארונות קודש, קרשים למחזיקי עציצים וכיסאות שבורים לכורסאות פאר, ויש לה גם המלצה לכל אלו שאוהבות ליצור: "אל תפחדו לנסות"
מיכל אריאלי
רותי היאט היא אמא לשישה ילדים, היא עובדת כמורה למתמטיקה וכרכזת מתמטיקה בתיכון. במשך השנים היא חיברה ספר מתמטיקה שנלמד במספר תיכונים ובשעות הערב מוסרת שיעורים פרטיים. עד כאן זהו הרקע המקצועי שלה. אבל אם חשבתם שרותי נראית כמו מחשבון אחד גדול ומרובע, תופתעו בוודאי לשמוע כי בכובעה השני היא דווקא אומנית מוכשרת במיוחד.
איך משתלבים שני הדברים יחד? מורה למתמטיקה שהיא אומנית…?
"למה זה מפליא", היא שואלת, "אבא שלי הוא בעל ראש ריאלי ומחושב ואמא שלי מאוד אוהבת אומנות והיא יצירתית מאוד. אז כנראה שקיבלתי קצת משניהם…"
בפועל, במשך השנים כמעט ולא היה לרותי זמן לפתח את תחביב האומנות, כיוון שהיא עבדה במשך שעות ארוכות והייתה גם עסוקה בגידול ילדיה. "אבל בכל פעם שהתאפשר לי לעסוק ביצירה שמחתי מאוד", היא אומרת.
אחרי הלידה האחרונה היה לה קצת יותר זמן, והיא החליטה לנצלו כדי לפתח את תחביב האומנות. מאז ועד היום היא מקדישה לכך שליש בוקר אחד בשבוע . "כי פשוט כיף לי ליצור", היא מסבירה.
להפוך ישן לחדש
"היו שנים בהן עבדתי במשרה מלאה פלוס והגעתי למסקנה שלא ייתכן שבמשך כל היום רק אעבוד, אני חייבת גם למצוא מרגוע והרפיה", מספרת רותי."זה מה שהוביל לכך שהחלטתי ששעתיים במהלך הבוקר החופשי היחיד שיש לי בשבוע ינוצלו בשביל הכיף. עד היום זה ככה, אני בוחרת לעצמי שעות חופשיות ומידי פעם נכנסת לסטודיו כדי ליצור. יש לי שם את כל הדברים שמעניקים לי השראה ואפשרות ליצור – קרשים, צבעי טמבור מכל הסוגים, וגם כלי עבודה כמו פטישים ומבגרים. אם בעלי שואל מה אני רוצה מתנה ליום ההולדת, הוא יודע מיד את התשובה: 'לך תבחר לי משהו בחנות טמבור'. גם הילדים שלי יודעים מה אני אוהבת והם כבר קנו לי פעם מסור חשמלי ועוד כל מיני מתנות כלבבי".
ואיך הגעת לרעיון של ליצור חדש מתוך ישן?
"זה התחיל מכך שאני מאוד אוהבת בית יפה, אבל מצד שני אני לא אוהבת לקנות ולבזבז כסף. גם קשה לי לשלם הרבה על ריהוט יקר ולגלות כעבור כמה ימים שהילדים החמודים שלי הרסו ולכלכו אותו. אז מצאתי את הפתרון הפשוט – לעשות מהישן חדש. כך אני גם חוסכת בהוצאות, גם מרוויחה שעה יצירתית וגם מקבלת ריהוט ופריטים ייחודיים בדיוק כלבבי ולפי טעמי. למעשה, מי שייכנס לבית שלי יראה שכמעט כל מה שנמצא בו הוא מיוחד ומקורי, קשה מאוד להאמין שזה היה פעם גרוטאה, כי הכל נראה חדש ממש".
בין היצירות הראשונות של רותי אפשר לראות את חדר השינה שלהם. "היה לנו חדר שינה עם ריהוט חום ורציתי מאוד להפוך אותו ללבן, אבל לא הייתה סיבה אמתית שאלך לקנות ריהוט חדש. אז פשוט רכשתי צבע מתאים וצבעתי את כל הריהוט בצבע שמנת. אחר כך הדבקתי טפט מתאים על הקיר והחדר קיבל מראה שונה לגמרי.
"באחת מחופשות הלידה החלטתי לקנות לעצמי מכונת תפירה", היא מספרת, "והתחלתי להתנסות גם בתפירה. האמת היא שלפני כן מעולם לא למדתי לתפור, אבל גיליתי שזה ממש לא מסובך. אז אני תופרת היום הרבה מאוד – תחפושות לילדים, מצעים, כיסויי מיטות, וילונות, כריות, הכל תפור. כך אני יכולה לחדש מידי פעם, והאווירה בבית משתנה בהתאם למצב הרוח שלי, עם הרבה גיוון ובמחירים אפסיים".
בימה מגרוטאות
ואת יצירותיה הרבות זוקפת רותי באופן חד משמעי גם לזכותם של בניה היקרים. "אני מגדלת בבית חבורה של בנים שיהיו בריאים – חמישה בנים ובת, שגם היא, בהשראתם, הפכה להיות חצי בן. כולם ביחד סוחבים בשבילי בקביעות כיסאות ושידות שהושלכו לרחוב. הם בכל פעם מגיעים הביתה בקריאה: 'אמא, תראי מה מצאנו בשבילך!' ואני מכניסה הכל אל תוך הסטודיו שלי. ואז, כשמגיע הזמן אני לוקחת את הרהיטים ומתחילה לשפץ אותם".
אחת היצירות המיוחדות ביותר שיצרה רותי היא בימה לספר תורה בבית הכנסת. "פנו אליי מאחד מבתי הכנסת באזור מגוריי ואמרו שיש להם ספר תורה אבל אין להם בימה, והם נאלצים בכל פעם בזמן הקריאה להניח אותו על קרטון. לא היה להם כסף לשלם לנגר ולכן הם ביקשו שאכין בימה מגרוטאות. השתמשתי לשם כך בדפנות עץ של מיטה ישנה והילדים שלי מצאו פלטה משולחן ישן ושבור. כמובן שצבעתי הכל וחיברתי בין הדברים. נוצרה בימה ממש יפהפייה, כמו חדשה. לאחרונה אמרו לי בבית הכנסת שאין להם ארון לספר תורה, וזהו הפרויקט הבא שלי בעזרת ה'".
היו לך גם יצירות שנכשלו?
"כן, היו כאלו, אבל אצלי אין ממש כישלון, כי אם משהו לא מצליח, אז אני משתדלת להפוך אותו פשוט למשהו אחר. אני לא אוהבת לזרוק דברים שעבדתי עליהם. כך היה למשל כשהתבקשתי על ידי מגזין יצירה כלשהו להכין עבור הקוראים הוראות להכנת קופסת עץ גדולה שתכוסה בריפוד, מה שיאפשר לה להיות גם מקום אחסון לצעצועים וגם מקום ישיבה. התחלתי לבנות וכנראה שלא חישבתי היטב את הגדלים, אז נוצרה קופסא גדולה מידי. היא לא התאימה לתוכנית הראשונית, אבל לא רציתי להרוס, אז פשוט השתמשתי בה למטרה אחרת. יצרתי ממנה מיטה קטנה וצלמות שעוסקות בצילומי ניו בורן משתמשות בה כדי לצלם עליה תינוקות".
ובאמת, צלמות מגיעות לסטודיו של רותי לעתים קרובות כדי לחפש בו חפצים מעניינים או כיסאות מקושטים לצילומים. יש גם אנשי עסקים שמעוניינים לרכוש כיסאות מעניינים למשרדים שלהם. "אלו רהיטים שאי אפשר לקנות בשום מקום, כי יש להם נוסטלגיה וניחוח של עתיקות ".
ויש לה גם מסר לנשים אחרות שמתעניינות באומנות ואוהבות ליצור. "אל תפחדו לנסות", היא אומרת, "גם אני לא למדתי את הדברים האלו בשום מקום ובהתחלה לא ידעתי לעשות כמעט כלום, אבל פשוט החלטתי לקפוץ למים ולנסות. תאמינו לי שזה שווה".
אולי יתחשק לכם לראות גם
- כתבות בעיתונים
משפחה הכל ברוך ה לבית כתבה מאוחדת ברוך ה פנינים הכל ברוך ה
-
טארט שוקולד
אני אוהבת להכין טארטים זה קינוח יפה מרשים ולא מידי מסובך להכנה הבעיה שכמעט תמיד…
-
פאי תותים פסטוק
בחיים לא טעמתי פאי טעים כמו זה לבצק פריך: 1 ביצה חצי כוס שמן…
2 תגובות
אפשר קישור ישיר לכתבה באתר הדברות?
יעזור לי מאוד
תודה
את יכולה לכתוב רותי היאט הידברות ותקבלי https://www.hidabroot.org/article/223287